נגישות אתרים
הכל מתחיל בצורך.

נגישות אתרים

הנגשת אתרים בשנת 2023 – אפשרויות, יתרונות, חסרונות, ועלויות.

נתחיל מהסוף – כיום מוצעים מגוון פתרונות להנגשת אתרים, וההחלטה עד כמה להנגיש אתר וכמה להשקיע בפתרון תלויה בעיקר בצורך של בעל האתר בהגנה משפטית.
(מי שרוצה להתעמק יותר ולהבין את הצורך המשפטי- מוזמן לדלג לפרק " חוק הנגישות- כוונות טובות, תוצאות בעייתיות").

להלן סקירה של אפשרויות הנגשת אתרים– עם הסבר פשוט וברור:

תוסף חינמי- או בתשלום חד פעמי- מענה חלקי:
פתרון נפוץ ביותר הוא התקנת תוסף חינמי. חברות בניית אתרים רבות מציעות כחלק מהשירות התקנת תוסף חינמי (לעתים בתשלום חד פעמי עבור התקנת התוסף, ולעתים ללא תשלום כלל, או כחלק מהקמת האתר). 
בכלליות, החברות המציעות את התוספים מצהירים שתוספים אלו מתקנים בעת הצגת האתר כמחצית מבעיות הנגישות שעלולות להיות באתרים.
כמובן שיתכן כי באתר מסוים כל הבעיות יהיו מכוסות על ידי התוסף, ובאתר אחר כל בעיות הנגישות יישארו ללא הנגשה. קצת עניין של מזל.

תוסף נגישות בתשלום חודשי:
סקרנו את התוספים המוצעים כיום (נכון לשנת 2023) בתשלום חודשי. לפי הצהרות הגופים העומדים מאחורי כל תוסף, התוסף מבצע תיקון של בעיות נגישות רבות, בעת הגלישה באתר. חוסך הנגשה אורגנית, והאתר נגיש לגולש.
העלות בין 100 ל 200 שח לחודש, בתשלום שנתי מראש. נותן מענה טוב יותר, אבל עדיין לא מענה מלא.

תוסף בתשלום+ ביצוע התאמות ע"י החברה שמספקת את התוסף:
התוסף מבצע תיקון של בעיות נגישות רבות, העבודה החד פעמית שנעשית בהתחלה, מוודאת שכל בעיות הנגישות נפתרות על ידי התוסף או ע"י המתכנתים של התוסף, שעושים את ההתאמות.
פתרון כזה אמור לתת מענה מלא, ומקבלים מהחברה אישור שהאתר נגיש (האישור נכון ליום בו מתבצעת העבודה).
החברות שמספקות את התשלום הזה נותנות יחד אתו משהו שדומה לאחריות, הן מתחייבות להגן משפטית ולהתמודד עם תביעות ככל שאלו יגיעו.
בפועל אנשים פחות נוטים לתבוע על נגישות את מי שעשו את השירות הזה, כיוון שהן יודעות שהצד הנתבע ילך למערכה משפטית, ויגן על הנגישות בבית המשפט.
העלות החד פעמית בד"כ בין 4,000 ל 7,000 שח חד פעמי (אפשר לקבל הצעה מדויקת רק לאחר עליית האתר לאוויר, כי ההצעה היא ספציפית לאתר), ולאחר מכן תשלום על השימוש בתוסף- בין 100 ל 200 שח לחודש, בתשלום שנתי מראש.

תהליך הנגשה אורגנית מלא כולל אישור ע"י צד שלישי:
תהליך נגישות אורגני מלא – זאת אומרת האתר יהיה נגיש באופן אורגני, בלי צורך בתוסף שייצור הנגשה.
במקרה כזה מומחה נגישות מבצע בדיקות של האתר ובודק מה לא עומד בדרישות התקן.
מה שלא עומד בדרישות התקן – מתוקן על ידי בודק הנגישות, או מועבר לטיפול של בונה האתר. יש כאן בד"כ תשלום לשני הגורמים האלו – בודק הנגישות ובונה האתר.
כל דרישה שלא כוללת פיתוח קוד- בד"כ יכולה לטפל בעלות לא גבוהה.
תיקון הכולל פיתוח קוד, יכול להיות כרוך בעלות יותר משמעותית. בד"כ ניתן לבצע אותו בתשלום לפי שעות.
לאחר ביצוע העבודות מתבצעת בדיקה חוזרת ע"י מומחה הנגישות, וחוזר שוב עד לאישור מלא של נגישות האתר.
פתרון כזה אמור לתת מענה מלא, ומקבלים אישור של מומחה נגישות שהאתר נגיש. האישור נכון ליום בו מתבצעת העבודה- אם מוסיפים תכנים או עורכים את המידע- צריך להנגיש את כל התוכן שהתווסף או השתנה.

עלות חד פעמית לאתר תדמית פשוט, בד"כ בין 2,000 ל 3,500 שח, (בד"כ אפשר לקבל הצעה מדויקת לאחר עליית האתר לאוויר, כי ההצעה היא ספציפית לאתר), הנגשת אתר על ידי מומחה נגישות בדרך כלל לא כרוכה בעלות קבועה, רק עלות חד פעמית.  
לדעתנו זה הפתרון הנכון לכל אתר.
עם זאת, אנחנו ממליצים בנוסף להנגשה האורגנית הזו, להתקין גם תוסף נגישות חינמי (עם סמל הנגישות), וזאת כיוון שכפי שיתואר להלן, התובעים למיניהם בד"כ לא מבינים בתחום הנגישות, והם לא יודעים לזהות שהאתר מונגש באופן אורגני, ואילו את האייקון של תוסף הנגישות הם כן מזהים, ולכן זאת ההמלצה.

Artboard 6

הנגשת אתרים בשנת 2023

Artboard 6

חוק הנגישות- כוונות טובות, תוצאות בעייתיות

Artboard 6

הטעויות הנפוצות בהנגשת אתרים

Artboard 6

נגישות לאתר

Artboard 6

לפי תקנות הנגישות

Artboard 6

מחויבות חברתית

Artboard 6

נגישות חכמה

חוק הנגישות- כוונות טובות, תוצאות בעייתיות.

"הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות"
בשנת 2013 פורסם חוק "תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013", שנקרא בלשון העם "חוק הנגישות".
לצד הסדרת חובת הנגישות הפיזית, בכניסה לאתרים, מרפאות וחנויות, נכנס גם העניין השולי של הנגישות הדיגיטאלית. (כמה שולי? מתוך 109 נוגעים סעיפים 4 עוסקים בדיגיטל. מתוך כ- 30,000 מלים שמופיעות בחוק, רק 12 הן בדיגיטל).

המטרה החשובה שאליה התכוון המחוקק, בהקשר הדיגיטלי, הוא שאתרים ושירותים דיגיטליים יהיו נגישים. לצערנו בפועל חוק הנגישות לקח אותנו למקומות אחרים לגמרי.

במצב אידאלי, אתרים ואפליקציות צריכים להיות נגישים באופן אורגני, כאשר הנגישות היא חלק מהחשיבה שבבסיס הקמת האתר. האתר צריך להיות מתוכנת מראש בצורה שמאפשרת לעזרי נגישות לנווט בתוכו, ולהנגיש את התוכן או הפעולות הרלוונטיות לכל בעל מוגבלות.

בעת פרסום החוק היו מאות אלפי אתרים שלא היו נגישים באופן אורגני, ונוצר צורך לבצע הנגשת אתרים מהירה, לכן קמו גופים טכנולוגיים שהציעו "קיצורי דרך" בדמות תוספי הנגשה: אמצעים טכניים המאפשרים לתקן בעיות נגישות בעת הצגת האתר הלא נגיש לגולש, ובכך לייצר נגישות לאתר קיים, במקום לבנות אתר נגיש חדש.

כך ניתן לראות באתרים רבים, שאינם נגישים, אייקון של נגישות, שלחיצה עליו פותחת כלי נגישות, בד"כ חלקיים, ונותנת פתרון חלקי לבעיות נגישות מסוימות.
החוק רצה לתת כלים ליצירת לחץ על עסקים וארגונים להנגשת האתרים,
וזאת באמצעות האפשרות לתבוע פיצוי מבעל אתר שאינו נגיש.
למרבה הצער, החוק נוסח בצורה שפתחה פתח לגורמים אופורטוניסטים רבים, שכל מטרתם לנסות ולהרוויח "כסף קל", לתבוע בעלי אתרים, בלי קשר אם האתר שלהם נגיש, או עד כמה הוא נגיש.
גורמים אלו, שנגישות המרחב הווירטואלי מעניינת אותם כקליפת השום,
אינם מבינים בנגישות (לעתים קרובות האתרים שלהם עצמם כלל לא נגישים), פועלים ב"שיטת מצליח" ופונים במכתבי תביעה לכל גורם שלדעתם יוכלו לקבל ממנו פיצוי משמעותי.
כך, כיוון שהם אינם מבינים בהנגשת אתרים, הם טועים ומחפשים אתרים שאין בהם את תוסף נגישות, למרות שכאמור באתר מונגש אין צורך בתוסף.

הטעויות הנפוצות בהנגשת אתרים.

אני רוצה אתר מונגש ב- 100%.

בעולם האמתי, מנגישי האתרים הרציניים ברובם מתעקשים על כך שאין ממש דבר כזה אתר מונגש ב- 100%. לדעתנו, שתי מטרות צריכות להיות לבעל האתר: נגישות לבעלי מוגבלויות, והגנה סבירה מפני תביעות נגישות. אין גבול למשאבים שיכולים להיות מושקעים בהנגשת אתר, ובכל זאת, ברגע האמת, יועלו טענות על נגישותו. לעתים גם יימצא בהן ממש. דרישות הנגישות הן לא רק מקצועיות אלא גם משפטיות. החוק נתן לתובעים תמריצים כספיים רבים מדי לטעון שאתרים אינם מונגשים, והטיעונים פעמים רבות הם משפטיים ולא טיעונים מקצועיים.

מה הפתרון הטוב ביותר להנגשת אתר?

אין פתרון שהוא הטוב ביותר כיוון שהצרכים שונים מלקוח ללקוח. ברוב המקרים הצורך הוא הגנה משפטית מפני תביעות סרק (שאינן מבוססות) בנושא נגישות. ככל שבעל האתר הוא גורם משמעותי ומוכר כבעל אמצעים כלכליים, מה שהמשפטנים מכנים "כיס עמוק", החשיפה לתביעת נגישות רבה יותר, ולכן כדאי לבחור בפתרון נגישות מלא יותר, שיתן הגנה משפטית משמעותית יותר.

"אני רוצה שיהיה סמל של נגישות, שאני אדע שאני מכוסה"

אייקון של נגישות לא מכסה אף אחד. רוב האתרים המציגים אייקון של נגישות כלל אינם נגישים. אייקון של נגישות מראה בד"כ שהוטמע תוסף לתחום הנגישות, ולא בהכרח שהאתר נגיש.

הצהרת נגישות שנכתבת ע"י בונה האתר או מנגיש האתר (ולא ע"י ממונה נגישות של הארגון / העסק).

עיקר דרישות הנגישות הן בעסק עצמו, ולא באתר ובדיגיטל. הצהרת הנגישות צריכה לפרט את כל אמצעי ההנגשה שבעסק, מה מונגש, איך מונגש, מה לא מונגש, מדוע ומתי יהיה נגיש. מנגיש האתר יכול לציין את החלק שהוא עשה, באתר, וגם אז עדיף שמישהו אחר יהיה זה שבודק ואתו ומאשר את ניסוח הצהרה הנגישות.

אני רוצה התחייבות על נגישות מלאה, מבקש התחייבות שהאתר עומד בתקן AA, שאני אדע שאני מכוסה.

אישור ההנגשה הוא בד"כ ליום שבו היא מתבצעת. אי אפשר לקבוע על עסק שהוא "מכוסה ב- 100%". החוק בנוי בצורה שמעודדת גורמים מסוימים לקחת סיכון ולנסות לתבוע פיצוי מעסק- אם לא על האתר אז על הנגישות הפיזית, או על איך מתוארת הנגישות הפיזית באתר עצמו, ועוד ועוד. בבואנו להנגיש אתר (או באופן רחב יותר- בבואנו לטפל בנגישות של עסק), צריך לכוון להגנה סבירה מפני תביעות נגישות, ובנוסף כמוהן לאפשר נגישות מלאה ככל האפשר לבעלי מוגבלויות.

הנגשה באמצעות תוסף או הנגשה אורגנית- מה עדיף?

תלוי במטרה: נגישות אתרים אמיתית מושגת טוב יותר באמצעות הנגשה אורגנית של רכיבי האתר, יחד עם עבודת נגישות מתמדת להנגשת התכנים. בנגישות אורגנית ההוצאה החד פעמית בד"כ יקרה יותר, אך אין תשלום חודשי עבור תוסף נגישות. אם המטרה היא בעיקר הימנעות מתביעות נגישות, תוך צמצום ההוצאות למינימום, הרבה פעמים בעל האתר יבחר בהנגשה באמצעות תוסף חינמי. המלצתנו תיקח בחשבון גם את גודל הארגון ורמת החשיפה שלו. ברוב המקרים אנחנו נמליץ לשלב עבודת הנגשה חד פעמית בתחילת הדרך, יחד עם תוסף נגישות שיהיה מותקן באופן קבוע.

נגישות אתרים בהתאמה מלאה.

עד חקיקת חוק נגישות אתרים בסוף שנת 2013, לא השתמשו באינטרנט כ-20% מהאוכלוסייה המוגדרים כנכים ומוגבלים. אתרים בלתי נגישים, ללא הכלים המסייעים לעיוורים, חירשים ועוד לא שירתו אותם, ולא יכלו לתת מענה לגולשים אלה. החוק של משרד המשפטים הנו חוק מוסרי המבקש לקבל את השונה, ולעשות כל מה שניתן על מנת להנגיש לקהילה זו את העולם הדיגיטלי. יש המון כלים שהופכים אתרים לנגישים כמו תוכנות מיוחדות שמסבירות תוכנן של תמונות או מקריאות טקסטים. שימוש בסרטונים ובאודיו, הם חלק מהכלים ההופכים אתרים לנגישים. החוק מחייב כל מוסד ציבורי וכל אתר המעניק שירות, כולל חנויות און ליין. היום כמעט כל אתר ציבורי מאפשר הורדת טפסים, תשלום און ליין ועוד ולכן נגישות האתרים הללו ועוד אתרים שמעניקים שירות יהיו מעתה זמינים וידידותיים גם לאוכלוסיית הנכים.

נגישות לאתר- חוק מוסרי.

בארץ חיים כ-720 אלף אנשים המוגדרים כנכים ומהווים כ-18% מכלל האוכלוסייה. הפיכת אתרים לנגישים מאפשרת להם לנצל את פלטפורמת האינטרנט בצורה מרבית ומקלה עליהם קבלת שירותים ממוסדות ציבוריים המוענקים דרך הרשת. נגישות לאתר מחייבת התאמתו על פי חוק לכלים טכנולוגיים אשר יאפשרו גם לעיוורים לגלוש, וזאת באמצעות אמצעים טכנולוגיים באתר כמו סרטונים, אודיו, וידיאו ועוד. תקנות הנגישות נועדו להסיר את החסמים שמנעו מאנשים עם מוגבלות לגלוש ברשת. חובת הנגשת האתרים מוטל על כל אתר של מוסד ציבורי וכל אתר שמספק שירות כולל חנויות און ליין ועוד. ההנגשה כוללת התאמות באתרים וכן באפליקציות כדי לאפשר גם לאנשים מוגבלים לגלוש בו. אנו מבצעים הנגשת אתרים.

תקנות הנגישות לאתרים.

תקנות הנגישות לאתרים קובעות מה כל אתר חייב לכלול, כדי לאפשר גלישה נוחה וחלקה גם לבעלי מוגבלויות. תקנות הנגישות בארץ תואמות את הנחיות הנגישות הבינלאומיות. ההתאמות ונגישות האתרים מבקשים להקל על אנשים עיוורים ומוגבלים בראייה, אנשים עם מוגבלות פיזית עם קושי בתפעול הידיים, ואנשים עם בעיות קוגניטיביות לגלוש ברשת. כמו כן קהילת כבדי השמיעה והחירשים ועוד. משתמש עיוור למשל ישתמש בתוכנה שביכולתה להקריא מידע מהמחשב, הוא יכול לקרוא את הטקסטים, לקבל מידע על תוכן התמונות באתר, ויהיה מסוגל להוריד טפסים, לשלם תשלומים ולעשות כל פעולה שניתן לעשותה דיגיטלית. התאמות הנגישות דורשות כתיבת קודים תקניים לאתר וניצול טכנולוגיות חלופיות למולטימדיה ותמונות.

הנגשת אתרים זו מחויבות חברתית.

בחברה בה יש גם אנשים מוגבלים, יש להתייחס אליהם ולכבד אותם כמו לכל זולת למרות ואף מוגבלותם. זוהי מחויבות מוסרית וחברתית, כלפי אנשים שלא שפר עליהם גורלם והם סובלים ממגבלה מסוימת המקשה על תפקודם כאחד האדם. הנגשת אתרים, כמו גם הנגשת מקומות בילוי, מוסדות ציבור ועוד, נועדה לגרום לחברה להבין, שאי אפשר להתעלם מן השונה ועצם הערמת מחסומים המונעים מאנשים מוגבלים לגלוש באינטרנט, או להגיע לכל מקום היא בבחינת כשל חברתי שיש לתקנו. ככל שנעשה יותר שינויים שיקלו על חייהם של נכים ומוגבלים, כך המחויבות החברתית שלנו תבוא לידי ביטוי במלוא המשמעות. הנגשת אתרים זה עוד נדבך בדרך לקבל את השונה ולסייע לו בכל דרך.

נגישות חכמה ברשת.

אנו מספקים בנפרד שירותי בדיקת נגישות אתרים, שירותי הנגשת אתרים, ‏ושירותי בניית אתרים.

חברתנו היא חברה מקצועית המספקת שירותים גם בתחום הנגשת אתרים ע"פ התקן האירופאי והאמריקאי. תקן נגישות אירופאי הינו חלק חשוב מתהליך ההנגשה לאתר וכמו כן כמובן תקן ההנגשה האמריקאי. השוק הבינלאומי הוא חלק אינטגרלי וחשוב באתר. במיוחד כאשר מדובר על אתרי חנות ולכן יש לתת דגש רב להנגשה ברמה בינלאומית.

‏אנו מבצעים הנגשה ובדיקות נגישות אתרים שנבנו על ידי אחרים.

‏כידוע אין דבר כזה אתר מונגש באופן מלא, אלא ניתן לקבוע רק שאתר הוא ברמת נגישות גבוהה, וגם הקביעה היא נכונה לתאריך שעה ספציפיים.

בעלי התפקידים השונים בחברתנו עברו את הכשרות הנגישות הרלוונטיות השונות, ומבצעים כאמור בדיקות נגישות .

לכן, ‏ניתן לצפות ‏שכאשר אנו מוציאים תחת ידינו אתר, הוא יהיה ברמת נגישות גבוה. עם זאת, איננו מתחייבים על כך למי שלא מזמין מאיתנו בדיקת נגישות בנפרד מהזמנת האתר.

לחילופין, ניתן להתקין תוסף נגישות חינמי ללא תוספת תשלום, אל הוא מסופק (ללא תשלום) על ידי צד שלישי, וכאמור איננו מתחייבים על רמת הנגישות מבלי שמזמינים מאיתנו בדיקת נגישות.

הנגשת אתרים היא לא רק חלק מאחריות חברתית, היא גם מגדילה את כמויות הגולשים באתר. לכן ככל שהאתר שלכם יהיה נגיש בצורה חכמה, כך תוכלו לזכות בגולשים נוספים. אתר נגיש חכם, יכיל תוכנות המסייעות בקריאת טקסטים הכתובים לאודיו, יכלול שימוש במסך ברייל לעיוורים, התכנים יוזנו עם שימוש בכותרות באזורי ניווט. כל תמונה תכלול גם תיאור של התכנים בה "ALT". יש צורך גם להזין נתונים כקוד גרפי, חלופה קולית שמחליפה את הקוד הגרפי ושימוש בתוויות לטפסים. טבלאות עם כותרות הנקראות TH, המקריאות לגולש את שם ונושא השורה או העמודה ועוד. בנוסף, יאפשר האתר שינוי צבעים והתאמה שלהם לפי צרכי הגולש.

אלה הם רק כמה שינויים קטנים שאנחנו יודעים לעשות במסגרת הנגשת אתרים.

רוצה להתחיל?

יאללה לעבודה!

מחכים לך עם תוכנית דיגיטל שמתאימה בדיוק עבור העסק שלך

יש שאלות?

כל אתר שהוא ספק שירות. זה יכול להיות מוסד ציבורי וזו יכולה להיות גם חנות און ליין.

כי האתרים שלנו עובדים יפה מאוד ברשת. יש לנו קבלות.

להטמיע באתר אלמנטים טכנולוגיים שמחליפים שמיעה, ראייה ועוד. למשל שימוש בתוכנה המקריינת תוכן של תמונות (לעיוורים).

בחברת גאו מדיה צוות מיוחד שמכיר את כל התוכנות והטכנולוגיות להנגשת אתרים והוא מבצע זאת עבור אתרים שונים.

שימוש בתמונות, תיאור טקסטואלי לתמונות. יצירת תוכן שמתייחס לסרט וידיאו או אודיו. שימוש בכותרות H1 רלבנטיות לכל עמוד. שימוש בצבעים וברקע בעלי ניגודים שמתאימים גם לאנשים הסובלים ממגבלות ראייה. הגבלה במספר ההבזקים לאנימציות ועוד.

צריך לוודא שיהיה ניתן לגלוש באתר רק באמצעות המקלדת ולחיצה על מקש TAB, כדי לעבור בין האלמנטים בעמוד.

הצהרת הנגישות מחייבת כל בעל אתר, לפרט את מגוון השינויים שנעשו באתר כדי להפכו לנגיש.

בתוכנה לקריאת מסך, ביכולת לגלוש ללא עכבר ועוד.

אם האתר שלכם מיושן, ייתכן שכדאי יותר עבורכם פשוט לבנות אתר חדש ונגיש מאשר להנגיש את הישן.

עד כמה שידוע כ-30% מהאתרים כבר נגישים.

לקוחות מובילים.

גאו-בלוג

כל מה שצריך לדעת.

רגע לפני...

קבלו הצעה אטרקטיבית!